חיינו רצופים בחוויות חיוביות ושליליות החל מגיל 0 ועד היום.
אנו זוכרים את כל החויות שחוינו בכל מיני דרכים אפילו מגילאים מאוד קטנים שנה עד שנתיים שבהם אנו לא "זוכרים" את עצמנו.
הזיכרון מחולק למספר קטגוריות ביניהם: זיכרון חושי זיכרון רגשי וזיכרון קוגנטיבי (אלו החשובים לצורך המאמר) .
החויות שאנו חווים מתחלקים לחוויות חיוביות חוויות ניטרליות וחויות כואבות.
חוויות חיוביות- אלו שמסבות לנו הנאה רגשית או כל סוג הנאה אחרת ואפילו אם הן משולבות באתגר תחרותי או כל אתגר אחר.
חוויות ניטרליות- אלו חוויות שאין בהן מטען רגשי/קוגניטיבי משמעותי כגון המתנה משעממת לאוטובוס בתחנה וכד'.
חוויות כואבות-אלו חוויות המביאות עימן כאב פיזי ו/או רגשי צער יגון וחוסר אונים.
כאשר אנו חווים כאב גדול מדי שאנו לא מסוגלים לשאת מתחיל תהליך של הדחקה.
תהליך זה מורכב (ואין מקום להאריך בהסבר על דרך היוצרותו) והוא חלק ממנגנון הגנתי שמטרתו לעזור לנו להתמודד עם כאב גדול מדי.
ניתן להשוות זאת למנגנוני הגנה עצביים אשר יודעים לבצע מעין "ניתוק" של איבר בגוף כאשר מגיעים ממנו מסרים עצביים של כאב גדול מדי ובכך יוצרים מעין הכחשה נוירולוגית למציאות האיבר או האיזור.
כאשר אנו חווים כאב רגשי עצום כתוצאה מחוויה שלילית טראומטית כגון אובדן של אדם יקר, פרידה, עלבון, בושהו/או פחד מאוד קיצוניים אנו "מגנים " על עצמנו באמצעות מנגנוני הגנה שונים.
שאחד מהם הוא "אוטם רגשי" שמבצע מעין "ניתוק" / בידוד של הרגשות מקו המחשבה הצלול על מנת לא לאפשר הישנות של כאב נוסף.
האוטם הרגשי גורם לנו לתייג בתודעתנו רגשות שליליים ואף חיוביים כדבר שלילי שאינו ראוי להתייחסות אלא להסטה מתשומת הלב ובכך הימנעות מלחוות אפילו רגש חיובי מהנה בגלל ה"סיכון" שיש בלחוות רגש בכלל.
כמשל הדבר דומה לאדם שיש לו פצע כואב מאוד באחת מאצבעותיו ומרוב הכאב הוא כורת לעצמו את כל כף היד באופן אינסטינקטיבי .
האוטם הרגשי מוביל להדחקת רגשות לתקופות ארוכות ואפילו שנות חיים.
אדם שאינו נותן מקום לחוויה הרגשית על כל גוניה מגדיל באופן משמעותי את הפעילות הקוגניטבית ובכך מגביר תכונות כגון שיפוטיות, ביקורת, איפוק, קוצר רוח, תוקפנות, מרירות, חוסר שביעות רצון, קושי להגיע לסיפוק ומימוש ועוד.
במידה והטראומה שהובילה לאוטם קרתה בגיל צעיר הדבר אף פוגע ביכולת לפתח אינטליגנציה רגשית בסיסית על מנת לייצר תקשורת בריאה עם הזולת ובכך מובילה לבעיות חברתיות תקשורתיות רבות וכן לקושי גדול בבניית קשר זוגי מהותי עם בן/בת הזוג.
החסרונות של אוטם רגשי רבים שכן הניתוק הרגשי מקשה על האדם לבנות יחסים קרובים אפילו עם בני משפחה קרובים,ילדים ו/או כל אדם אחר ובכך מקשה על בניית אמון בזולת שהוא דבר הכרחי על מנת לבנות קשרים בריאים.
בנוסף נפגעת גם ההנאה מחוויות חיוביות ואירועים משמחים כיוון שהתהליך פועל על כל סוגי הרגשות.
חשוב לציין שקיימים רמות ושלבים באוטם רגשי והטיפול בכל מקרה שונה מאוד מחברו.
הפתרון לאוטם רגשי מצריך טיפול רגשי פרטני מותאם לפי דרגת מורכבות.
הריפוי בדרך כלל מצריך טיפול בטראומה אחת או יותר וכן בנית אינטליגנציה רגשית שהיא חלק קטן מטיפוח הפנימיות ופיתוח האישיות.
